רגע הפרישה מהעבודה הוא קו הזינוק לפרק חדש בחיים כאשר לאחר 30 או 40 שנה של עבודה קשה, טיפוח קריירה והפרשות חודשיות עקביות – מגיע הזמן לשנות כיוון וליהנות מההון שנצבר. אלא שלפי דודי לוי, סוכן ביטוח מוסמך עם מעל ל – 20 שנות ניסיון אשר מעניק שירותי ייעוץ, ליווי והכוונה בכל התחום הפיננסי והפנסיוני, דווקא בנקודה זו משקיעים וחוסכים רבים נתקלים בבירוקרטיה מורכבת, חוקי מס סבוכים ומערכת לחצים שלא תמיד פועלת לטובתם.
מדינת ישראל מעניקה מגוון רחב של הטבות מס לפורשים, פטורים ומסלולים ייחודיים שנועדו להבטיח קצבה יציבה לאורך שנים. אולם, חוסר היכרות עם התקנות הפיננסיות, קבלת החלטות מתוך לחץ או פשוט הסתמכות על עצות אחיתופל עלולים להוביל לטעויות קריטיות. בעולם הפרישה, טעויות שנראות קטנות על הנייר מתורגמות מיד להפסד מוחשי של מאות אלפי שקלים מהנטו לאורך שנים. במאמר זה נחשוף את חמש הטעויות הנפוצות ביותר שפורשים מבצעים ונבין כיצד ניתן להימנע מהן ולשמור על הכסף שלכם.
הטעות הראשונה: משיכת כספי פיצויים פטורים ממס מבלי להבין את "נוסחת השילוב"
לרוב, כאשר עובדים עוזבים מקום עבודה בגיל פרישה, מוצעת להם האפשרות למשוך את רכיב הפיצויים שנצבר בקופות שלהם ללא תשלום מס עד לתקרה שנקבעה בחוק. המחשבה על קבלת סכום חד-פעמי גדול לחשבון הבנק כדי לסגור מינוס, לשפץ את הבית או לעזור לילדים היא מפתה מאוד.
אך לפי דודי לוי, נוסחת השילוב אשר נועדה לאזן בין הטבות המס הניתנות על מענקי פרישה (פיצויים) פטורים לבין הפטור ממס הניתן על הקצבה החודשית בגיל הפרישה מובילה לפגיעה באופן ישיר בפטור ממס שתקבלו על קצבת הפנסיה החודשית שלכם בעתיד. ליתר דיוק, על כל 1 ש"ח של פיצויים פטורים שמשכתם, אתם עלולים לאבד כ-1.35 ש"ח מהפטור על הקצבה שלכם. לאורך זמן, הנזק המצטבר גבוה בהרבה מהסכום הראשוני שקיבלתם ביום הפרישה.
הטעות השנייה: ויתור על תהליך קיבוע זכויות
פורשים רבים בטוחים שברגע שהם מגיעים לגיל פרישה, חברת הפנסיה פשוט תתחיל לשלם להם את הפנסיה בצורה אופטימלית ואוטומטית. אך לפי דודי לוי, זוהי שגיאה חמורה כיוון שחברות הביטוח וקרנות הפנסיה הן רק "צינור" ומי שקובע כמה מס ירד מהפנסיה שלכם הוא מס הכנסה.
כדי לקבל את הפטורים המגיעים לכם על הקצבה על פי חוק, עליכם לבצע הליך אקטיבי שנקרא קיבוע זכויות כאשר במסגרת ההליך מגישים למס הכנסה טופס 161 ד שבו מצהירים כיצד לנצל את סל הפטור שלכם (הגנת הקצבה, היוון כספים או כיסוי פיצויי עבר). לפי דודי לוי, אם לא תבצעו קיבוע זכויות, מס הכנסה יתייחס לקצבה שלכם כאל הכנסה רגילה מעבודה ויגבה מכם מס לפי מדרגות המס הרגילות, ללא שום הנחות. פורשים שמזניחים את הסעיף הזה משלמים מדי חודש מאות או אלפי שקלים מיותרים של מס הכנסה מתוך קצבתם – פער שיכול להצטבר בקלות למעל 150,000 ש"ח לאורך שנות הפרישה.
הטעות השלישית: אי-ביצוע פריסת מס על מענקים חייבים
לעיתים קרובות, פורשים בעלי ותק רב או תפקידים בכירים מקבלים מענקי פרישה, פדיון ימי מחלה או פיצויים בסכומים העוברים בהרבה את תקרת הפטור כאשר כספים אלו מוגדרים ככספים חייבים במס על פי רשות המיסים.
לפי דודי לוי, אם תמשכו את כל הכסף בשנה הקלנדרית שבה פרשתם, נציגי מס ההכנסה יראו בכך "קפיצת מדרגה" דרמטית בהכנסה שלכם לאותה שנה וימסו את הסכום במדרגת המס הגבוהה ביותר (שיכולה להגיע ל-47% ואף למס יסף של 50%). במקרים אלה, ניתן לבצע פריסת מס קדימה או אחורה (עד 6 שנים, בהתאם לשנות הוותק) כאשר המשמעות היא חלוקה רעיונית של הסכום הגדול על פני מספר שנים, כאילו הרווחתם אותו במנות קטנות. פריסת מס נכונה מנצלת מדרגות מס נמוכות יותר, נקודות זיכוי פנויות וסטטוס הכנסה נמוך בשנים שלאחר הפרישה אשר יכולה לחתוך את חבות המס בעשרות אחוזים.
הטעות הרביעית: בחירת מסלול פנסיה שגוי (אובדן הגנה לבן/בת הזוג)
במועד הפרישה, כאשר אתם מבקשים להפוך את החיסכון שנצבר בקרן הפנסיה לקצבה חודשית, עליכם לחתום על בחירת מסלול קצבה. ישנם עשרות מסלולים שונים כמו מסלול עם הבטחת חודשים (למשל 120 או 240 חודשים), מסלול המעניק 100% קצבה לבן הזוג לאחר מות הפורש, מסלול המפחית את קצבת השארים ועוד.
לפי דודי לוי, חשוב להבין שהחלטה זו היא בלתי הפיכה, כך שברגע שקיבלתם את קצבת הפנסיה הראשונה שלכם, לא ניתן יהיה לשנות את המסלול לעולם. לדוגמא, אם בחרתם במסלול ללא הבטחת חודשים וללא הגנת שארים מתוך רצון לקבל קצבה חודשית גבוהה יותר ב-200 ש"ח, ובמחצית השנה שלאחר מכן הלכתם לעולמכם – כל הכספים שנצברו בקרן יישארו בקרן הפנסיה ובן/בת הזוג שלכם לא יקבלו שקל. מנגד, אם בחרתם במסלול שאינו מתאים למצב המשפחתי האמיתי שלכם (למשל, הבטחת קצבה לשארים כשאין לכם בן זוג או ילדים מתחת לגיל 21), אתם מקטינים את הקצבה שלכם לשווא.
הטעות החמישית: השארת כספי ההון הפנוי בעו"ש או בפיקדונות רגילים
רגע הפרישה מפגיש את הפורש לעיתים קרובות עם נזילות גבוהה של כסף החל מקרנות השתלמות שנפתחות, פיצויים שנפדו או קופות גמל הוניות. מתוך פחד מתנודתיות בשוק ההון בגיל מבוגר, פורשים רבים בוחרים להשאיר את מאות אלפי השקלים "לשכב" בחשבון העובר ושב (עו"ש) או בפיקדונות בנקאיים קצרים המציעים ריבית אפסית.
לפי דודי לוי, האינפלציה בשוק שוחקת את ערך הכסף באופן סמוי אך ודאי, כך שכסף שאינו מייצר תשואה מאבד מכוח הקנייה שלו מדי שנה. מעבר לכך, אותם פורשים מפספסים מכשירים פיננסיים שנועדו בדיוק עבורם, כמו תיקון 190 לפקודת מס הכנסה או סעיף 125 ד לפקודת מס הכנסה אשר מאפשרים להשקיע את ההון הפנוי ברמות סיכון מותאמות אישית, ליהנות מדחיית מס מלאה, חשיפה לנכסים לא סחירים יציבים (כמו נדל"ן מניב ותשתיות) ומתשלום מס מופחת משמעותית.
לסיכום, מפת המיסוי והפנסיה בישראל מורכבת מאלפי תתי-סעיפים, והיא משתנה ללא הרף עם אינספור עדכוני חקיקה ופסיקה רלוונטית בבתי המשפט.
לפי דודי לוי, הטעות הגדולה ביותר של הפורש הישראלי היא הניסיון "לחסוך" את עלות הייעוץ המקצועי או להסתמך על הנחיות כלליות של מחלקת משאבי האנוש של המעסיק (שתפקידה לדאוג לאינטרס של החברה, לא של הפורש). לפני שחותמים על טופס 161, בוחרים מסלול קצבה או מושכים שקל אחד של פיצויים – פנו לייעוץ פרישה מוסמך, אובייקטיבי ומותאם אישית אשר בוחן את מכלול הנכסים, הצרכים המשפחתיים ומדרגות המס שלכם. יועץ פרישה מיומן יוכל להעניק לכם שקט נפשי ולהבטיח שמאות אלפי שקלים שלקח לכם חיים שלמים לחסוך – יישארו אצלכם בידיים גם ביום הפרישה.
המאמר נכתב בשיתוף עם דודי לוי, סוכן ביטוח פנסיוני מבעלי המרכז לתכנון פרישה, אשר מעניק ייעוץ, ליווי והכוונה בביצוע של אופטימיזציית מס לבעלי הון במטרה לשלם פחות מס כחוק ביום שאחרי.